בימים אלו הולכת וגוברת מחאת הדיור, כאשר עיקר הטענות מופנות למחירים הגבוהים של הדירות הנמכרות במדינת ישראל. כך, דירת שלושה חדרים באיזור נורמטיבי עלולה להגיע למחיר של מיליוני שקלים ועל כן זוגות צעירים רבים פונים לקבל מימון חיצוני שיסייע בקניית הדירה. אחת הדרכים העיקריות למימון הינה לקיחת הלוואה מהבנק לרכישת דירה.
טרם נעסוק בנושא של משכנתא ככלי מינוף, יש להבהיר כי סכום המינוף תלוי בהון העצמי של רוכשי הדירה. כלומר, במידה ועלות הדירה הינה מיליון שקלים וההון האישי של בני הזוג עומד על כמאתיים אלף שקלים, הרי שסכום המינוף יהיה שמונה מאות אלף שקלים. הנה כי כן, למעשה משכנתא משמשת כמנוף לכסף שנמצא ברשות הרוכשים, אשר מאפשר להם לקנות את הדירה בתמורה לתשלום החזרים קבועים של סכום ההלוואה.
יעילות המשכנתא ככלי מינוף
כאשר עוסקים ביעילותו של כלי מינוף מסויים, מתייחסי לשלושה מושגים עיקריים: מינוף חיובי, מינוף נייטרלי ומינוף שלילי. ודוק, יעילות המינוף נבחנת בהתאם לתשואה שמשיגים סכומי המשכנתא שהושקעו על ידי בני הזוג. היינו, במידה והתשואה המופקת מהדירה שקנו זוג הרוכשים הינה גבוהה יותר מסכומי המשכנתא המשולמים על ידם, הרי שמדובר במינוף חיובי, המניב לזוג רווחים. על בסיס אותו עיקרון מוגדר מינוף כמינוף נייטרלי או שלילי – לדוגמא, אם סכומי השכירות המתקבלים מהדירה עולים כדי שלושת אלפים שקלים בחודש אך תשלומי החזר המשכנתא החודשיים מגיעים לכשלושת אלפים וחמש מאות שקלים, הרי שמדובר במינוף שלילי שאינו יעיל מבחינה כלכלית.
לא למותר לציין כי סכומי החזר המשכנתא צמודים לריבית. לעובדה זו ישנה חשיבות רבה בעיקר אם הלווים אינם עומדים בהחזרים החודשיים. באותם מקרים צוברים ההחזרים שלא שולמו לבנק ריבית משכנתא גבוהה והדבר עלול להשפיע באופן ישיר ולרעה על יעילותו של המינוף.
